המדריך מכיל המון קישורים למאמרים, מחשבונים ומידע נוסף להרחבת הידע.
תכנון וניהול תקציב בשיטה נכונה, הוא ההבדל בין להתקע במקום, או אפילו ללכת אחורה, לבין להתקדם קדימה במהירות, אל עתיד פיננסי מבטיח.
במדריך זה נלמד את שיטת המחסניות לניהול תקציב מקצועי להתנהלות עשירה וצבירת נכסים, למשפחות ויחידים.
המדריך כולל סדרה של 5 חלקים ואקסל ניהול תקציב אנטראקטיבי ראשון מסוגו, שיאפשר לנו לתכנן ולנהל את התקציב שלנו באופן מקצועי וברור.
למה ניהול תקציב משפחתי הוא חשוב?
בואו נתחיל מה-״למה?״
למה אני חייב לתכנן ולנהל תקציב ולא פשוט לחיות מחודש לחודש?
אז הסיבה היא מאוד ברורה, אנחנו עובדים מאוד קשה בשביל הכסף שלנו ואנחנו רוצים לדעת לנהל אותו נבון.
הפרשה של אחוז מסויים בכל חודש לחסכונות, תניב לנו ריבית דריבית ותאפשר לנו לרכוש נכסים שייצרו בהמשך הדרך הכנסה נוספת. כך שנפיק מהכסף שלנו את המיטב ונשפר את רמת החיים שלנו.
איך?
לאחר נסיון של שנים בתכנון פיננסי של משפחות ויחידים, ניהול קהילה פיננסית ופיתוח שיטות להתנהלות נבונה. אני יכול להגיד שפיצחתי את הנוסחה לתכנון וניהול תקציב משפחתי בצורה יעילה ופשוטה בשלושה צעדים בלבד:
- ידע תאורטי שאני אקנה לכם בסדרת מאמרים.
- בנייה מעשית של תקציב מותאם אישית.
- מעקב וניהול התקציב ע״י אקסל ניהול תקציב אנטרקטיבי ראשון מסוגו.
להורדת הקובץ
מתי?
ממש עכשיו! אם הגעתם עד לכאן, כנראה שאתם רוצים לעשות שינוי, להתחיל לחיות ולצאת ממעגל העבדים שלא סוגרים את החודש. אני ממליץ לכם לקרוא את המדריך, להוריד את האקסל הנבון ולהתחיל לעבוד. אם יש לכם שאלות… בטוח שיהיו!
אתם מוזמנים להגיב ממש כאן במאמר או לרשום לי מייל.
כללי יסוד לתכנון וניהול תקציב
לפני שנתחיל, יש כמה כללי יסוד שחשוב שנקפיד עליהם. כללים אלו הם ה-א׳-ב׳ של תכנון וניהול תקציב.
אם אתם לא יכולים לעמוד בהם, אפשר לעצור לקרוא כאן. פשוט, חבל על הזמן שלכם!
1 + 1 = 2
סך כל ההוצאות שלנו חייב להיות קטן או שווה לסך כל ההכנסות שלנו! אנחנו לא יכולים לבזבז יותר ממה שאנחנו מכניסים. אני שואל זאת ילדים בכיתה א׳ והם יודעים שאי אפשר להוציא יותר ממה שיש לך. אז למה אנחנו המבוגרים עם נסיון החיים, לא מבינים את זה?
המשוואה הפשוטה הזאת שמובנת לילד בכיתה א׳ היא הבסיס לתקציב מאוזן ויציבות כלכלית. ברגע שהמשוואה הזאת נשברת, אנחנו נכנסים למצב של אוברדראפט (מינוס) ומכאן אנחנו מתחילים כדור שלג שקשה מאוד לעצור.
במידה ואתה כבר שם, ניתן לצאת מהמצב הזה בעזרת ייעוץ מקצועי ותהליך מסודר להתנהלות נכונה.
קונים מתוך ״צריך״ ולא מתוך ״רוצה״
אנחנו רוכשים המון מוצרים מתוך רצון להיות נחשבים, שייכים, נחשקים ועוד סיבות חברתיות שאינן מכילות שיקול פיננסי.
אם יש לנו צורך במוצר או שירות, אנחנו נחפש אותו ולא נתקל בו במפתיע. אם ראיתם משהו ואמרתם לעצמכם ״בא לי״, או ״מגיע לי״, כנראה שאתם לא באמת צריכים את זה. אותו מוצר הוא חשק רגעי שיפסק מהר מאוד מכיוון שלא היה בו צורך אמיתי.
בנוסף, כאשר אנחנו מפתיעים את עצמנו וקונים כאן ועכשיו, אנחנו לא מבצעים סקר שוק ולרוב משלמים מחיר יקר יותר.
נכון שלפעמים בא לי לרכוש משהו כאן ועכשיו!
אבל תעשו את החישוב המהיר, האם זה משתלם לכם ועד כמה זה משפיע על תכנון התקציב.
ע״מ לא להפתיע את התקציב שלנו, אנחנו נקצה מחסנית לקטגורית ״שונות״ בדיוק בשביל הדברים האלה.
"תקציב איכותי, נבנה על בסיס העבר, מקיים את ההווה ובונה את העתיד."
לחסוך את המשכורת ולחיות מהעודף
הגישה הנכונה לניהול תקציב ובניית עתיד פיננסי בעל יציבות כלכלית היא הגישה העשירה.
אחד הדברים היותר חשובים בניהול תקציב, הוא לנצל את הכסף שלנו לטובתנו. הכסף שלנו צריך לעבוד בשבילנו ולאט לאט לרכוש לנו נכסים, שיניבו לנו עוד הכנסה שבעזרתה נרכוש עוד נכסים וכו׳.
כשמתנהלים בגישה ענייה, אנחנו חיים מהמשכורת, בתקווה שישאר עודף לחסוך. אבל מי כמונו יודע שלא רק שהעודף לא נשאר. אנחנו גם נכנסים למינוס!
דוגמא
אם עלות הקניות שלי בסופר היא 2000 ₪ ואני מחלק בכל חודש ל-4 תשלומים.בחודש הראשון אני אשלם 500 ₪ מכיוון שאשלם תשלום אחד.מה יקרה בחודש השני? אני אשלם 1000 ₪ מכיוון שאשלם את התשלום הראשון של החודש ואת התשלום השני של חודש קודם…בחודש הרביעי והלך, אני אשלם 2000 ₪ מכיוון שאני משלם 4 תשלומים, תשלום של החודש הנוכחי ועוד 3 תשלומים של שלושה חודשים אחורה.
הגישה הנכונה בתשלומים היא רק לצורך המרה של הוצאה מחזורית להוצאה קבועה.
לדוגמא, חדר כושר, קורס וכו׳.
בהמשך המדריך אני אסביר בדיוק את ההבדל בין הוצאות קבועות, משתנות ומחזוריות.
מבטחים את המחר
אז אנחנו עובדים קשה ומכניסים משכורת יפה שלמדנו לחיות ממנה. מה יקרה אם מצבנו הבריאותי יפגע ולא נוכל להכניס את אותה משכורת מסיבות כאלו ואחרות? לפני שבונים את תקציב המחייה, אנחנו נבטח את עצמנו בביטוחים שיגבו את ההכנסה החודשית של התא המשפחתי, הנכסים והרכוש שלנו.
חיים מתחת ל-60%
אחרי שאנחנו מורידים את החסכונות, הביטוחים והתחייבויות הקבועות (הלוואות), אנחנו מחלקים את היתרה לתקציב מחייה.
תקציב המחייה הוא הקצאת כסף לטובת הוצאות מחייה חודשיות שמתחלקות להוצאות קבועות, משתנות ומחזוריות. אין מה לדאוג, אני אסביר זאת בהמשך.
אם נשמור תמיד על מחייה חודשית שלא תעלה על 60% מהכנסה שלנו, ניצור יציבות כלכלית ונהיה מוכנים למשברים כלכליים כמו משבר הקורונה. הכלל הזה בעצם אומר שרמת החיים שלנו, חייבת להיות יחסית לרמת ההכנסה שלנו.
בואו לא נשכח מה אינשטיין אמר…
תרשום יודלה, תרשום!
רושמים כל שקל!
ניהול תקציב, מחייב רישום של כל שקל שנכנס ויוצא, גם אם מדובר בשקל שרק עובר דרככם.
לדוגמא, ההורים שלי משלמים לי את השכירות ואני משלם אותה לבעל הדירה, זאת הכנסה והוצאה שרשומות לי בתקציב.
בכל חודש אנחנו מנהלים את התקציב על ידי רישום ההוצאות לפי קטגוריות. כך אנחנו יכולים לוודא שאנחנו אכן עומדים בתקציב שבנינו.
ומה קורה אם מגלים שטעינו בסכומים בבניית התקציב? פשוט משנים בהתאם.
לסיכום
בתכנון וניהול תקציב, חשוב מאוד שמור על כללים ברורים כדי לא להיכנס למרוץ העכברים.
תכננו נכון וחשבו על כל ההוצאות שיכולות להיות גם אם הן קורות פעם בשנה.
יש לכם שאלות?
מוזמנים לרשום לי כאן בבלוג, מבטיח לענות על הכל!
קדימה, ממשיכים לחלק ב – יציבות כלכלית
ליעוז אסא
יזם טכנו-פיננסי, מאמן פיננסי בעל תואר בהנדסה, סופר ילדים, מ״פ במילואים
ובעלים של חברת תרבות כלכלית – לימוד פיננסי חוויתי.
מרצה להתנהלות כלכלית ויזמות, בבתי ספר ותוכניות מצויינות לתלמידי יסודי – תיכון.
