מהי רשת BlockChain?

על מנת להסביר מהי BlockChain (בלוקציין) ומה גרם לפתח אותה? נחזור קצת אחורה לתולדות הכסף.
אי שם בממלכה רחוקה… טוב נו, זה קרה בכל מקום.

ההסטוריה של הכסף לפני BlockChain

המסחר בין אנשים עבד בשיטה שנקראת בארטר (החלפת סחורות או שירותים). ז״א שאם לי יש שדה חיטה, לך יש תחנת קמח ולה יש מאפייה אז במקום שאני אקנה לחם, אתה תקנה חיטה והיא תקנה קמח… פשוט נחליף בינינו סחורות, כל אחד יבצע את העבודה שלו וכולנו נהנה מהתוצרים ללא העברת כסף בנינו.
כיום אנשים רבים חוזרים לעבוד בשיטת בארטר, אבל זה כבר נושא למאמר אחר.

עם הזמן הבנו שיש שירותים מקבילים שקורים בזמנים שונים, בנוסף קיימות סיטואציות בהן אני צריך שירות ממך אבל אתה לא צריך שירות ממני. 
במצב כזה אהיה חייב לציין את הערך של השירות/מוצר שנתתי לך כדי שאוכל להשתמש בערך הזה כדי לרכוש שירותים/מוצרים לטובתי.
לטובת זה, באותו הזמן השתמשו בכמה חומרים בעלי ערך, כאשר העיקרי היה הזהב. 
ערכו של מטיל זהב נמדד לפי משקלו.
 עם הזמן התיכו את הזהב והפכו אותו למטבעות, כדי שנוכל לשלם סכומים קטנים יותר.
כמות הזהב בכדור הינה מוגבלת ואינה זמינה לכל אחד, לכן היה צורך לייצר משהו אחר שיסמל את ערך הכסף שיש לנו ויאפשר לנו להעביר ולקבל תשלומים.
 זה הזמן בו נוצר הכסף המזומן, זה שאנחנו משתמשים בו היום.
בשונה מזהב, הכסף לא נימדד לפי משקלו, אלא לפי הערך המוטבע עליו.

דיגיטליזציה בדרך ל-BlockChain

בעבר הכסף שלנו היה מנוהל אצלנו, מתחת לבלטות או המזרן, כל אחד והמסתור שלו…

במידה ורצינו להעביר או לקבל כסף, היינו פשוט נפגשים ומעבירים כסף מוחשי מאחד לשני. 
נמשיך עוד קצת במהלך ההיסטוריה, איך אני יכול להחזיק על עצמי סכומים גדולים של כסף? מטבעות הן כבדות וכסף נייר תופס הרבה נפח. כאן נכנסו לתמונה הגופים הפיננסיים הגדולים ״הבנקים״. 
התעורר הצורך לאחסן את הכסף במקום מרכזי ולמשוך או להפקיד בכל פעם רק את הכסף שאני צריך.

אבל אז קרה מצב בו הוצאתי 300 ₪ וכשהגעתי לחנות, גיליתי שאני צריך 400 ₪, מה עושים? חוזרים לכספומט?
אז כן, זה מה שעשינו, עד שהומצא כרטיס האשראי, מזהה יחודי שמקושר לחשבון בנק וניתן למשוך דרכו סכום ״בלתי מוגבל״, בהתאם ליתרה בחשבון.
 אבל רגע, מה האינטרס של הבנק בכל זה? הבנק מחזיק סניפים (נדל״ן), בנקאיים (כוח אדם), חשמל, ועוד… מי מממן את כל זה? נכון אתם צודקים, אנחנו! ע״י תשלום עמלות על פעולות בחשבון.
הכסף הוא כבר מזמן לא משהו מוחשי, הוא מספר בשרתי הבנק ושאר הגופים הפיננסיים. אנו מבצעים העברות בנקאיות, תשלומים באשראי ובדרכים דיגיטליות נוספות כמו אפליקציות תשלומים.
 מה שקורה ברקע הוא שהמחשב של הבנק משנה את היתרה שלנו ושל הצד השני בעסקה בהתאם. אז… למה אנחנו עדיין משלמים עמלות לבנק? או יותר נכון, למה אנחנו צריכים את הבנק?

הגבלות הריכוז

אז הבנו שכיום, בשיטה המסורתית הכסף שלנו שמור אצל גוף פיננסי מרוכז שמנהל אותו ״הבנק שלנו״. 
הבנק מרגיש בעלות על הכסף שלנו, הוא שואל אותנו למה ולמי אנחנו מעבירים כסף, מאיפה כל שקל הגיע? איפה אנחנו עובדים? ועוד…
אם יש לנו כסף ואנחנו רוצים להעביר חלק ממנו לאדם אחר, בזמן שכל הפעולה הזאת נעשית ע״י מחשב ללא כל צורך בהתערבות בנקאי בתהליך.
למה אנחנו צריכים לשלם עמלה?

למה אנחנו צריכים את הבנק?

בנוסף, למה הבנק שומר את המידע שהוא אסף עלי אצלו? זה המידע שלי!

ביזור הסמכות – מה ששלי, שלי!

דמיינו ארנק דיגיטלי ממש כמו חשבון הבנק שלנו, שכל המידע על הכסף שקיים בו, שיצא ממנו ושנכנס אליו נמצא על המחשב שלנו או על הטלפון הנייד שלנו?
 ֿ
אם אני רוצה להעביר כסף למישהו, אני שולח מהארנק הדיגיטלי שלי לארנק הדיגיטלי שלו, כן גם לו יש כזה ארנק על המחשב. 
אבל רגע… זה לא מספיק מאובטח כי אם המידע נשמר על המחשב שלי הוא יכול להמחק, להגנב, להשתנות ולכן הבנק מספק את הפיתרון הטוב ביותר! או שלא?

מה היא BlockChain?

פרוטוקול לניהול רשומות חשבונאיות דיגיטליות מוצפנות שמתנהל על גבי רשת שרתים שנמצאים בבעלות אנשים פרטיים (כורים), כל מי שמעוניין להיות חלק מה-BlockChain מוזמן.
הרשת מאפשרת ניהול ואימות טרנזקציות P2P (בין שני צדדים, ללא התערבות גורם פיננסי בדרך).
הפרוטוקול הוזכר לראשונה בשנת 1991, אך מומש לראשונה ע״י ״סאטושי נאקאמוטו״ (שם יצוגי של מייסד הביטקויין) בשנת 2009.
המימוש של הפרוטוקול הוא יצירת שרשרת של בלוקים מוצפנים, בלתי ניתנים לשינוי. כל בלוק מכיל מספר טרנזקציות וננעל ע״י הצפנה מתמטית לאחר זמן מסויים או כמות טרנזקציות. לאחר הנעילה הבלוק מקושר לבלוק לפניו ולבלוק אחריו בשרשרת וכך סדר הטרנזקציות נשמר.