fbpx
blockchain בלוקציין

מהי רשת BlockChain?

לפני שמתחילים, חשוב לי לציין שאין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ כלכלי, המלצה או חוות דעת באשר לכדאיות השקעה או קריאה לביצוע פעולה מסויימת.
אין באמור כדי להוות תחליף לייעוץ אישי, המותאם לצרכי הלקוח.
אין באמור לעיל התחייבות של מנהל האתר, הקהילה או כותב המאמר להשגת תשואה כלשהי.

על מנת להסביר מהי BlockChain (בלוקציין) ומה גרם לפתח אותה? נחזור קצת אחורה לתולדות הכסף.
אי שם בממלכה רחוקה… טוב נו, זה קרה בכל מקום.

ההסטוריה של הכסף לפני BlockChain

המסחר בין אנשים עבד בשיטה שנקראת בארטר (החלפת סחורות או שירותים). ז״א שאם לי יש שדה חיטה, לך יש תחנת קמח ולה יש מאפייה אז במקום שאני אקנה לחם, אתה תקנה חיטה והיא תקנה קמח… פשוט נחליף בינינו סחורות, כל אחד יבצע את העבודה שלו וכולנו נהנה מהתוצרים ללא העברת כסף בנינו.
כיום אנשים רבים חוזרים לעבוד בשיטת בארטר, אבל זה כבר נושא למאמר אחר.

עם הזמן הבנו שיש שירותים מקבילים שקורים בזמנים שונים, בנוסף קיימות סיטואציות בהן אני צריך שירות ממך אבל אתה לא צריך שירות ממני. 
במצב כזה אהיה חייב לציין את הערך של השירות/מוצר שנתתי לך כדי שאוכל להשתמש בערך הזה כדי לרכוש שירותים/מוצרים לטובתי.
לטובת זה, באותו הזמן השתמשו בכמה חומרים בעלי ערך, כאשר העיקרי היה הזהב. 
ערכו של מטיל זהב נמדד לפי משקלו.
 עם הזמן התיכו את הזהב והפכו אותו למטבעות, כדי שנוכל לשלם סכומים קטנים יותר.
כמות הזהב בכדור הינה מוגבלת ואינה זמינה לכל אחד, לכן היה צורך לייצר משהו אחר שיסמל את ערך הכסף שיש לנו ויאפשר לנו להעביר ולקבל תשלומים.
 זה הזמן בו נוצר הכסף המזומן, זה שאנחנו משתמשים בו היום.
בשונה מזהב, הכסף לא נימדד לפי משקלו, אלא לפי הערך המוטבע עליו.

דיגיטליזציה בדרך ל-BlockChain

בעבר הכסף שלנו היה מנוהל אצלנו, מתחת לבלטות או המזרן, כל אחד והמסתור שלו…

במידה ורצינו להעביר או לקבל כסף, היינו פשוט נפגשים ומעבירים כסף מוחשי מאחד לשני. 
נמשיך עוד קצת במהלך ההיסטוריה, איך אני יכול להחזיק על עצמי סכומים גדולים של כסף? מטבעות הן כבדות וכסף נייר תופס הרבה נפח. כאן נכנסו לתמונה הגופים הפיננסיים הגדולים ״הבנקים״. 
התעורר הצורך לאחסן את הכסף במקום מרכזי ולמשוך או להפקיד בכל פעם רק את הכסף שאני צריך.

אבל אז קרה מצב בו הוצאתי 300 ₪ וכשהגעתי לחנות, גיליתי שאני צריך 400 ₪, מה עושים? חוזרים לכספומט?
אז כן, זה מה שעשינו, עד שהומצא כרטיס האשראי, מזהה יחודי שמקושר לחשבון בנק וניתן למשוך דרכו סכום ״בלתי מוגבל״, בהתאם ליתרה בחשבון.
 אבל רגע, מה האינטרס של הבנק בכל זה? הבנק מחזיק סניפים (נדל״ן), בנקאיים (כוח אדם), חשמל, ועוד… מי מממן את כל זה? נכון אתם צודקים, אנחנו! ע״י תשלום עמלות על פעולות בחשבון.
הכסף הוא כבר מזמן לא משהו מוחשי, הוא מספר בשרתי הבנק ושאר הגופים הפיננסיים. אנו מבצעים העברות בנקאיות, תשלומים באשראי ובדרכים דיגיטליות נוספות כמו אפליקציות תשלומים.
 מה שקורה ברקע הוא שהמחשב של הבנק משנה את היתרה שלנו ושל הצד השני בעסקה בהתאם. אז… למה אנחנו עדיין משלמים עמלות לבנק? או יותר נכון, למה אנחנו צריכים את הבנק?

הגבלות הריכוז

אז הבנו שכיום, בשיטה המסורתית הכסף שלנו שמור אצל גוף פיננסי מרוכז שמנהל אותו ״הבנק שלנו״. 
הבנק מרגיש בעלות על הכסף שלנו, הוא שואל אותנו למה ולמי אנחנו מעבירים כסף, מאיפה כל שקל הגיע? איפה אנחנו עובדים? ועוד…
אם יש לנו כסף ואנחנו רוצים להעביר חלק ממנו לאדם אחר, בזמן שכל הפעולה הזאת נעשית ע״י מחשב ללא כל צורך בהתערבות בנקאי בתהליך.
למה אנחנו צריכים לשלם עמלה?

למה אנחנו צריכים את הבנק?

בנוסף, למה הבנק שומר את המידע שהוא אסף עלי אצלו? זה המידע שלי!

ביזור הסמכות – מה ששלי, שלי!

דמיינו ארנק דיגיטלי ממש כמו חשבון הבנק שלנו, שכל המידע על הכסף שקיים בו, שיצא ממנו ושנכנס אליו נמצא על המחשב שלנו או על הטלפון הנייד שלנו?
 ֿ
אם אני רוצה להעביר כסף למישהו, אני שולח מהארנק הדיגיטלי שלי לארנק הדיגיטלי שלו, כן גם לו יש כזה ארנק על המחשב. 
אבל רגע… זה לא מספיק מאובטח כי אם המידע נשמר על המחשב שלי הוא יכול להמחק, להגנב, להשתנות ולכן הבנק מספק את הפיתרון הטוב ביותר! או שלא?

מה היא BlockChain?

פרוטוקול לניהול רשומות חשבונאיות דיגיטליות מוצפנות שמתנהל על גבי רשת שרתים שנמצאים בבעלות אנשים פרטיים (כורים), כל מי שמעוניין להיות חלק מה-BlockChain מוזמן.
הרשת מאפשרת ניהול ואימות טרנזקציות P2P (בין שני צדדים, ללא התערבות גורם פיננסי בדרך).
הפרוטוקול הוזכר לראשונה בשנת 1991, אך מומש לראשונה ע״י ״סאטושי נאקאמוטו״ (שם יצוגי של מייסד הביטקויין) בשנת 2009.
המימוש של הפרוטוקול הוא יצירת שרשרת של בלוקים מוצפנים, בלתי ניתנים לשינוי. כל בלוק מכיל מספר טרנזקציות וננעל ע״י הצפנה מתמטית לאחר זמן מסויים או כמות טרנזקציות. לאחר הנעילה הבלוק מקושר לבלוק לפניו ולבלוק אחריו בשרשרת וכך סדר הטרנזקציות נשמר.

blockchain

גישה למידע

המידע אנונימי ופומבי, ז״א שכל הטרנזקציות מסומנות לפי המפתח הפומבי של הארנק והמידע עליהן זמין לכולם. אך, אין כל אפשרות לדעת למי שייך הארנק.
זוכרים? ביזור הסמכות!

אבטחה ואמון

מה שמחזק את האבטחה של המידע היא שקיפות מצד אחד, ונעילה לשינוי ע״י נוסחאות מתמטיות מסובכות מצד שני.
בנוסף, הביזור של רשת ה-BlockChain על מספר רב של מחשבים (מאות אלפים) מאפשרת לאמת שלא בוצע שום שינוי ברשומות.

תחזוקת הרשת

אמרנו שרשת ה-BlockChain מתוחזקת ע״י אנשים פרטיים, מי הם ומה האינטרס שלהם לעשות את זה?

אז כמו שאמרנו, BlockChain הוא פרוטוקול לניהול רשומות חשבונאיות דיגיטליות מוצפנות שמתנהל על גבי רשת שרתים שנמצאים בבעלות אנשים פרטיים. ע״מ שאותם אנשים יתחזקו את הרשת, הם מתוגמלים במטבעות דיגיטליים.


קיימות מספר דרכים לתגמל את אותם כורים:

  • POW (Proof of Work) – הוכחת עבודה, הכורים מתוגמלים ע״ב פתירת משוואות מתמטיות מסובכות שנועלות את הבלוקים.
  • POS (Proof of Stake) – הוכחת החזקה, ז״א שהכורים הם בעלי המטבעות והם מתוגמלים בהתאם לכמות המטבעות שיש בבעלותם.

מטבעות קריפטו

מטבע קריפטו יכול להקרא גם מטבע דיגיטלי או וירטואלי והוא צופן המגלם ערך מסויים. קיימים מספר מטבעות דיגיטליים כאשר המפורסם ביותר הוא ביטקויין (BitCoin) מכיוון שהוא הראשון, אך לאחר מכן יצאו אל העולם האתריום (Ethereum), קרדנו (Cardano), סולנה (Solana) ועוד רבים אחרים.

מטבעות קריפטו

ארנקי קריפטו

קיימים מספר ארנקים המאפשרים לאחסן את מטבעות הקריפטו שלנו, הם מתחלקים לחמים וקרים.
 ארנק חם הוא ארנק שמחובר לרשת ואילו ארנק קר הוא ארנק שאינו מחובר אל הרשת.
 הארנק מורכב משני מפתחות, פומבי וסודי.

  • פומבי – מזהה הארנק אשר משמש אותנו להעביר ולקבל כסף.
  • סודי – סיסמא, לרוב רצף של מילים שהוא הזיהוי היחיד שהארנק הזה הוא אכן שלנו.

במידה ונאבד את הארנק שלנו או את הגישה אליו, נוכל לשחזר את המטבעות שלנו ע״י המפתח הפרטי.

סוגי ארנקים:

  1. נייר – ארנק מודפס עם QR Code שמכיל את כמות המטבעות שיש בבעלותנו. ארנק נייר הוא ארנק קר ולכן רמת ההבטחה שלו גבוהה מאוד, מצד שני הוא יכול לההרס די בקלות.
  2. חומרה – ארנק חומרה הוא ארנק דיגיטלי שיושב ע״ג התקן דמוי Disk On Key ומתחבר לרשת רק כשיש בו צורך.
 לכן הוא אמין ומאובטח. בנוסף, הוא זמין ונמצא איתנו תמיד.
  3. אפליקטיבי – אפליקצייה שמותקנת על גבי הטלפון הנייד שלנו ומאחסנת את המטבעות שלנו באופן שמחובר לרשת. קל ופשוט להעביר ולקבל מטבעות. מצד שני, מדובר בארנק חם אשר מחובר לאינטרנט באופן קבוע ולכן רמת האבטחה נמוכה יותר (אין זה אומר שהיא לא גבוהה).
  4. וובי – ארנק ע״ב אתר אינטרנט, כשמו כן הוא. אינו מומלץ לשימוש כלל!
  5. בורסאי – ארנק המתנהל בתוך פלטפורמות המסחר במטבעות קריפטו (בורסות הקריפטו). ארנק זה משמש אותנו אך ורק לטובת מסחר. כל זמן שאנחנו לא סוחרים במטבעות שלנו, אין כל סיבה להעביר אותן לשם.
 בזמן שהמטבעות נמצאות בארנק בורסאי, הם בבעלות הבורסה מבחינת רשת ה-BlockChain. הבורסה מנהלת רשומות פנימיות ע״מ לשייך אלינו את המטבעות.

בורסת קריפטו

בדומה לבורסות שוק ההון שאנו מכירים, וסוחרים בהן במניות.
בורסת קריפטו היא זירת מסחר למטבעות קריפטו. הבורסה מאפשרת למוכרים וקונים לבצע מסחר במטבעות. בורסות קריפטו הן גם הדרך להעריך את השווי הנוכחי של כל מטבע.

נכון שעל אנשי מקצוע שומעים מפה לאוזן
אבל... לא מכל פה!

 

איך קונים מטבע קריפטו?

כמו שכבר הבנו, הטכנולוגיה חדשה והגופים הפינננסים מיושנים. לממשלות קשה לקבל את כל הרעיון הזה של מטבעות דיגיטליים למרות… שרוב הכסף שלנו היום הוא דיגיטלי.
לכן, לא ניתן לרכוש מטבעות קריפטו דרך הבנק או להמיר דרך Change ברחוב.

אז אלו הן שלושת הדרכים הנפוצות:

  1. אדם פרטי – אדם אחר שיש בבעלותו את המטבע שאתם מעוניינים לרכוש. מתאמים זמן ומקום שנוחים לכם ומבצעים את ההעברה.
מקובל להפגש במקום מרכזי (עדיף מצולם) ולבצע את ההעברה.
  2. חלפן – Change ברשת, מעבירים אליו כסף פיאט והוא מעביר לכם לארנק את המטבע קריפטו המבוקש.
  3. בורסת קריפטו – חלק מהבורסות מאפשרות לקנות מטבעות קריפטו בכסף פיאט (מזומן), ניתן לבצע את הרכישה דרכן ולהעביר את המטבעות לארנק שלכם.

לסיכום

טכנולוגיית BlockChain מביאה איתה עתיד פיננסי חופשי מעמלות ניהול מיותרות. היא מאפשרת ניהול והעברת כספים בצורה מאובטחת ואמינה בין שני צדדים ללא גורם פיננסי מתווך

ניתן לראות הרבה חברות גדולות שרואות את הפוטנציאל ועוברות להשקיע במטבעות דיגיטליים.

אז מה איתכם, אתם כבר בעלים של מטבעות דיגיטליים?

ליעוז - תמונת מחבר

ליעוז אסא

יזם טכנו-פיננסי, מאמן פיננסי בעל תואר בהנדסה, סופר ילדים, מ״פ במילואים
ובעלים של חברת תרבות כלכלית – לימוד פיננסי חוויתי.
מרצה להתנהלות כלכלית ויזמות, בבתי ספר ותוכניות מצויינות לתלמידי יסודי – תיכון.

8 מחשבות על “מהי רשת BlockChain?”

    1. תודה רבה ניר,
      זה אכן העתיד, הכסף עובר אבולוציה כמו שציינתי במאמר וזה השלב הבא.
      מוזמן לעקוב לסדרת המאמרים שיצאו בקרוב 😊

  1. ליעוז, כהרגלך: המאמר כתוב בצורה ברורה ומדויקת. אתה כותב בגובה העיניים ובכך מנגיש לקוראים מושגים פיננסים מורכבים וחשובים. תודה !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

אולי יעניין אותך גם