הסולם הפיננסי הוא סולם בעל 6 שלבים, בו כל שלב מייצג מצב כלכלי מסויים. אפשר להגיד שכל משפחה או אדם שאנחנו מכירים עומד על אחד מהשלבים האלו.
שלבי הסולם הפיננסי
השלבים בסולם הפיננסי מייצגים סטטוס כלכלי, בו ניתן להימצא בכל שלב בחיינו.
המטרה שלנו, היא לעלות בסולם עד שנעמוד על השלב הכי גבוה, שהוא היעד הפיננסי של כל אחת ואחד מאיתנו.
מיתון כלכלי
במשפט אחד, לא לסגור את החודש!
אם לקחנו הלוואות או התחייבנו להוצאות שאנחנו לא מצליחים לעמוד בהן, אנחנו ככל הנראה במיתון.
במילים אחרות, אם ההכנסות שלנו נמוכות מההוצאות שלנו, אנחנו צוברים חוב בכל חודש ונכנסים לאוברדראפט.
הדרך אל המצב הזה היא מאוד מהירה ולרוב מלווה בהוצאות רגשיות מכיוון שלשכנים ו/או לחברים שלי יש ולי אין.
היציאה מהמצב הזה היא איטית וקשה. בנוסף, היא מצריכה בניית תכנית מסודרת ועמידה בה במשך חודשים ואף שנים.
"יותר מדי אנשים מבזבזים כסף שלא הרוויחו, כדי לקנות דברים שהם לא רוצים, כדי להרשים אנשים שהם לא אוהבים."
הישרדות כלכלית
המצב הנפוץ ביותר בקרב משפחות בישראל. סוגרים את החודש על הקשקש, או אולי חיים על מינוס קבוע שלא תופח אבל גם לא מצטמצם.
כאן הדרך לצאת מהמצב הזה היא יותר פשוטה.
- מקטינים הוצאות.
- מגדילים הכנסות במידת האפשר.
- עוברים לדירה זולה יותר או להורים.
- בונים תוכנית מסודרת ומנהלים אותה באקסל הנבון.
יציבות כלכלית
יציבות של משפחה, נמדדת בעמידות שלה מול הוצאות גדולות ולא ידועות. ככל שהזעזוע שהוצאה בלת״מ יוצרת הוא קטן יותר, כך היציבות חזקה יותר.
את היציבות הכלכלית בונים ע״י חסכונות למקרי חירום כמו קרן חירום, קרן בלת״מ וחסכונות נוספים שישמשו אותנו לכיסוי אותן הוצאות שלא התכוננו אליהן.
יציבות כלכלית חזקה, יכולה להתגבר גם על היעדר הכנסה במשך מספר חודשים.
חוסן כלכלי
חוסן של משפחה, נמדד בחוסר התלות שלה בהכנסה אחת. אם ההכנסה היחידה שלנו היא המשכורת שלנו, אנחנו קצת בבעיה. אנחנו תולים את החוסן הכלכלי שלנו, במקום העבודה שלנו ובעצם, אנחנו נתונים לחסדיו.
אם נפוטר, מקום העבודה שלנו יסגר או שעבודתינו תופסק מכל סיבה אחרת, איבדנו את מקור ההכנסה היחיד שלנו (ראו משבר הקורונה).
במקרה בו מקום העבודה הוא אינו מקור ההכנסה היחידי, אבל הוא כן העיקרי, זאת חצי נחמה.
ע״מ לחזק את החוסן הכלכלי שלנו, אנחנו צריכים לייצר מספר מקורות הכנסה שאינם תלויים אחד בשני. במידה ואחד ממקורות ההכנסה נפגעו, המקורות האחרים ממשיכים לתפקד כרגיל.
כמובן שחלק מההכנסות שלנו צריכות להיות בגדר מקורות הכנסה ״פסיבים״ או ליתר דיוק בלתי תלויים בזמן שלנו.
לדוגמא, השקעות פרותיות (מחלקות דבידנטים) בשוק ההון, נדל״ן להשקעה, קורסים דיגיטליים, ספר נמכר וכו׳.
חופש כלכלי
וואו השלב האהוב עלי! טוב נו… השני האהוב עלי 🙂
השלב הזה מתאר מצב בו קיימים מספר תנאים:
- יציבות כלכלית חזקה שלא מופתעת משום הוצאה ו/או היעדר הכנסה.
- מספר מקורות הכנסה בל״ת .
- במידה וקיימת הכנסה כשכירים, היא אינה ההכנסה העיקרית.
- לאחר שאנחנו חוסכים, אנחנו לא צריכים למדוד על השקל יש לנו את החופש הכלכלי, להרשות לעצמנו לקנות ״מה שמתחשק לנו, מתי שמתחשק לנו״, בצורה מחושבת כמובן.
לפי דעתי, אפשר לעצור בשלב הזה של הסולם הפיננסי, מכיוון שקשה מאוד להגיע לשלב הבא.
עצמאות כלכלית
טוב, זה באמת השלב האהוב עלי!
השלב הזה דיי דומה לחופש כלכלי, רק שעכשיו אין לנו כלל הכנסה שכירה (שתלויה בזמן שלנו).
עצמאות כלכלית מאפשרת לנו לעשות מה שמתחשק לנו עם הזמן שלנו.
זוכרים שדיברנו על משאבים לייצור כסף? אז אנחנו כבר לא משתמשים בזמן שלנו כדי לייצר כסף. זה שלב שבו אנחנו מייצרים כסף רק בעזרת כסף.
כמובן שאנחנו משקיעים זמן לניהול אופרטיבי של העסקים ומקורות ההכנסה שלנו, אבל גם אם נצא לחופשה מספר חודשים, ההכנסה שלנו לא תפגע מזה.
ֿ
מספר האנשים שחיים בשלב הזה הוא מאוד נמוך, מכיוון שזה מצריך שנים של עבודה מאומצת ולא כולנו בנויים לזה.
לסיכום
הסולם הפיננסי הוא הדרך שלנו להבין באיזה שלב אנחנו ומה השלב הבא, אליו אנחנו רוצים לשאוף להגיע. כל אחד יכול לעצור בשלב שבו הוא מרגיש בנוח, ההתקדמות אינה מחייבת.
אשמח מאוד לשמוע את דעתכם על המאמר, האם הוא עזר לכם והעשיר את הידע הפיננסי שלכם.
אני מזמין אתכם להגיב ולשאול שאלות כאן בבלוג, מבטיח לענות על הכל 🙂
ליעוז אסא
יזם טכנו-פיננסי, מאמן פיננסי בעל תואר בהנדסה, סופר ילדים, מ״פ במילואים
ובעלים של חברת תרבות כלכלית – לימוד פיננסי חוויתי.
מרצה להתנהלות כלכלית ויזמות, בבתי ספר ותוכניות מצויינות לתלמידי יסודי – תיכון.
