ניהול תקציב משפחתי היא הדרך הטובה ביותר לנהל את ההכנסות וההוצאות של המשפחה.
ניהול תקציב משפחתי מאפשר לתכנן את ההוצאות לפי חלוקה לקטגוריות, לתקצב כמה המשפחה מוציאה על כל קטגוריה ולזהות הוצאות משתנות שמופיעות במשך השנה.
העקרון החשוב ביותר של ניהול תקציב הוא לשמור על קיום משוואה מאוד פשוטה,
סה״כ הוצאות קטן שווה לסה״כ הכנסות.
אם לא נקיים את המשוואה, נהיה באוברדראפט.
לא לדאוג… אסביר בהמשך.
איך מתחילים לחלק תקציב משפחתי לקטגוריות?
אז איך מחלקים תקציב משפחתי?
כעת, נסכום כל קבוצת תתי קטגוריות לקטגורית אב.
זאת אומרת, אני לוקח את הסכומים של כל התתי קטגוריות וסוכם אותם לקטגוריות.
עכשיו ניתן לראות בבירור את הפילוג של הכסף בין הקטגוריות.
דוגמא: דיור 30%, רכב 5%, חינוך 20% וכו׳.
והכי חשוב!!!
לראות שסך כל הקטגוריות לא גדול מסך ההכנסות, כי אז אנחנו לא מקיימים את משוואה וזה מוביל לגירעון חודשי.
מה זה בלת״מ ואיך מתחשבים במשהו שלא יודעים עליו בניהול תקציב משפחתי?
בלת״מ (בלתי מתוכנן) היא הוצאה שלא צפינו.
האם ניתן לצפות את הבלתי מתוכנן?
זה נשמע כמו לצפות את העתיד, אבל אפשר לשים לב שהוצאות הלא מתוכננות לרוב חוזרות וגם הטיימינג צפויי.
דוגמא: החלפת משקפי ראיה, ניתן לראות שיש פרק זמן קבוע בין אם מרצון או מצורך ולכן ניתן לצפות את ההוצאה.
ברגע שצפיתי את הבלתי צפויי, מנעתי מעצמי הפתעות שיגרמו לי להפר איזון בתקציב ובכך שמרתי על היציבות הפיננסית שלי.
כמובן שלא הכל ניתן לצפות ולכן נוסיף 5% מההכנסות שלנו לקטגוריה של בלת״מ.
שוב… הנבונים יקראו פה על חיסכון בלת״ם נזיל.
מעקב תקציבי שנתי במבט חודשי
אז חילקנו את ההוצאות שלנו לקטגוריות ותתי קטגוריות… אבל מה עושים עכשיו במשך החודש?
ניסתכל על כל תת קטגוריה כמו מחסנית של כסף, אם הקצבנו לביגוד 300 ש״ח בחודש ובזבזנו 250 ש״ח ב-5 לחודש, אז נשאר לנו 50 ש״ח לבזבז החודש.
בסוף חודש קיימות 3 אפשרויות לכל מחסנית:
- המחסנית ריקה – הוצאנו בדיוק את מה שהקצבנו.
- נשאר במחסנית כסף – הוצאנו פחות ממה שהקצבנו.
- חסר במחסנית כסף – הוצאנו יותר ממה שהקצבנו.
כל 3 המקרים תקינים במידה ואנו רואים זאת במבט השנתי על התקציב.
אז איך יודעים שאנחנו עומדים בתקציב?
במידה וסיימנו את החודש כשאחת המחסניות לא ריקה (2 או 3), נעבור לבמט שנתי על התקציב כדי להבין את הסטטוס של התקציב במבט שנתי, יתכן שמדובר בהוצאה שנתית או דו חודשית.
דוגמא: יש הוצאות שאינם חודשיות אלא דו חודשיות (פעם בחודשיים) או שנתיות (פעם בשנה), המחסניות של אותם הוצאות לא יתרוקנו כל חודש ומצד שני יכולות להיות בחוסר לאורך השנה.
אם אני משלם חשמל פעם בחודשיים אז אני מושך סכום דו חודשי (600 ש״ח לחודשיים) כשהמחסנית החודשית שלי היא 300 ש״ח – מצב תקין מכיוון ש שחדש הבא אני לא השתמש בה!
אם אני משלם קייטנה לילד בחודש יולי בסך 6,000 ש״ח כשהמחסנית החודשית היא 500 ש״ח (6000/12) – מצב תקין מכיוון שבאר חודשי השנה אני לא משתמש בה!
אז איך יודעים שאנחנו חורגים מהתקציב?
במידה וסיימנו את החודש כשאחת המחסניות בחוסר (3), נעבור לבמט שנתי על התקציב כדי להבין את הסטטוס של התקציב במבט שנתי.
אם מדובר בהוצאה חודשית גם כאן קיימים 2 מקרים:
- חרגנו מהתקציב במבט החודשי אבל לא חרגנו במבט השנתי.
- חרגנו מהתקציב במבט השנתי.
(100/6)-300 = תקציב חודשי.
לסיכום
ניהול והגדרת תקציב שנתי במבט חודשי הוא הבסיס של ניהול כלכלת המשפחה, התנהלות פיננסית משפחתית בלעדיו היא פתח לאוברדראפט, לקיחת הלוואות והתחלת כדור שלג שקשה מאוד לצאת ממנו.
כמובן שניהול תקציב בלבד לא ימנע מכם להכנס למינוס רגעי לאורך החודש ועל כך תשלמו עמלות גבוהות מאוד.
מומלץ במקביל לתקציב, לנהל תזרים שישמור על מאזן חיובי תמידי.
ליעוז אסא
יזם טכנו-פיננסי, מאמן פיננסי בעל תואר בהנדסה, סופר ילדים, מ״פ במילואים
ובעלים של חברת תרבות כלכלית – לימוד פיננסי חוויתי.
מרצה להתנהלות כלכלית ויזמות, בבתי ספר ותוכניות מצויינות לתלמידי יסודי – תיכון.
